תמרי נ' קומפי וור בע"מ ואח'

החלטה

המבקשות נמצאות ערב הגשת תצהירים, בשלב זה הוגשו שלל בקשות בעניינים מקדמיים. לאחר שהוריתי לצדדים להידבר ביניהם ולנסות לפתור את המחלוקות הפנימיות, אלו באו בדברים וצמצמו הבקשות לגדר שלוש: בקשה לסילוק על הסף, בקשה למחיקת סעד ובקשה למתן צו להשיב/להוסיף להשיב על שאלון, שהן הבקשות נשוא החלטה זו.

רקע

התובע הינו אדריכל במקצועו. הנתבעת 1 הינה חברה להפצת מקלדות קומפי ותוכנות מחשב נלוות, המותאמות לפעוטות עד גיל 5. הנתבע 2 הינו מנכ"ל הנתבעת 1.

בבסיס תביעה זו התקשרויות בין הצדדים בנוגע ל"מתחמי קומפי", מתחמי בילוי והפעלה הכוללים מוצרי קומפי על מרכיבים, לפיהם היה על התובע, אדריכל במקצועו, לפעול לתכנון ועיצוב מתחמים במקומות שונים בארץ ובעולם.

בין הצדדים מחלוקות בסוגיות זכויות היוצרים, כאשר התובע מחד גיסא טוען כי הוסכם כי זכויות היוצרים ביצירותיו תשארנה קניינו וכי חרף הסכמים אלו, עשו הנתבעים שימוש ביצירות אלו מבלי לציין כנדרש את בעלותו של התובע על הזכויות ביצירות אלו. בנוסף טוען כי הנתבעים הגישו בקשה לרישום פטנט תוך שימוש ביצירות האמורות, ללא נטילת רשות מהתובע. הנתבעים מאידך גיסא טוענים כי יצירות התובע נותבו והתבססו על סמך רעיון וקונספט מובנה וידוע של הנתבעים, ולתובע אין כל זכויות בהם. לטענתם, התובע קיבל תמורה מלאה בגין יצירותיו אלו, ואף זכה לקרדיט נדיב מצידם. משכך, אין בפרויקטים שביצע או בהסכמים שנחתמו על מנת להעניק לו זכויות ו/או בעלות ביצירות נשוא המחלוקת.

הבקשה לסילוק על הסף

טענות הנתבעים

הנתבעים מבקשים להורות על סילוק על הסף של התביעה מחמת שומתה בחסר ומחמת כך שלא שולמה אגרה מספקת בגין התובענה, ולטענתם הדבר נעשה בחוסר תום לב. לחלופין מבקשים הנתבעים כי בית המשפט יורה לתובע לתקן את כתב התביעה בהקדם, באופן שזו תכיל את הסכום הנתבע, ולמצער סכום אומדן כללי לפיו תשולם האגרה, וכי אם זה לא ישלם את האגרה הנדרשת במלואה- תסולק תביעתו.

הנתבעים מצביעים על דיסוננס בתובענה. מחד גיסא, התובענה מבקשת לכאורה סעדים הצהרתיים וצווי מניעה. מאידך גיסא, עיון בכתב התביעה מגלה כי מתבקשים בו סעדים כספיים מפורשים. לפיכך לטענתם עניין לנו בתובענה כספית באצטלה של תובענה לסעדים הצהרתיים. עוד מציינים הנתבעים כי המשיב לא ביקש פיצול סעדים לאפשר לו להגיש תביעה נוספת לפיצוי כספי לאחר מתן הסעדים בדמות חשבונות.

משכך לטענת הנתבעים, משעניין לנו בתביעה כספית מפורשת, הרי שעל התובע לכמת נזקיו הנטענים כנדרש ולשלם את מלוא האגרה הנדרשת, ומכתב התביעה עולה כי בין סעדיו של התובע נתבעים סעדים כספים במסווה.

כן במידה והתביעה הינה לסעד של מתן חשבונות בלבד, ללא חיוב בתשלום במסגרת פסק הדין, על התובע לבקש סעד של פיצול סעדים, ולהימנע מהכללתם של סעדים כספיים מפורשים, ובעשותו כן מבלי לכמת את הנזקים ולשלם אגרה כנדרש, יש לסלק תביעתו על הסף.

טענות התובע

מנגד טוען התובע כי תביעתו כלל אינה כוללת סעד כספי אלא רק צווי מניעה, צווי עשה וסעדים הצהרתיים וכן עתירה למתן חשבונות, ובהתאם להם שולמה מלוא האגרה על פי כל דין.

כמו כן, התביעה הוגשה בעודו לוט בערפל באשר למהות והיקף הפרות זכויות היוצרים, ולכן בשלב ראשון מבקש מתן חשבונות, וכי רק לאחר מכן יפרט סכום תביעתו.

לטענתו, דרישה ממנו לציין כבר עתה את היקף הפרותיו, שעה שלא כולן ידועות לו, פירושה איון זכותו היסודית לבחירת סעדיו. לטענת התובע משטרם החליט אם ברצונו לתבוע פיצוי סטטוטורי או נזקי השבה על פי רווחי המבקשים, הרי שתביעתו הכספית טרם באה אל העולם וממילא לא ניתן לכמתה ולשלם בגינה אגרה. כך רק לאחר שיאמוד את הפרות זכויותיו והיקפם, יבחר התובע את מהות תביעתו בין במסגרת הליך זה ובין במסגרת תביעה נפרדת.

הוא מוסיף וטוען כי עצם כך שלא עתר לפיצול סעדים, אין זה אומר כי כבר ויתר על זכותו לעשות כן וכי הגשת בקשה זו נעשתה בחוסר תום לב העולה כדי שימוש לרעה בהליכי בית משפט. כן הוסיף התובע וטען כי מכל מקום יש לנהוג משנה זהירות טרם מחיקת תביעה על הסף השוללת זכותו להביא עניינו בפני בית המשפט.

טענות הנתבעים במענה לטענות התובע

הנתבעים טוענים במענה לטענות התובע כי חרף טענותיו כאילו כתב התביעה אינו כולל סעדים כספיים, לא כך הדבר וזה טען טענה זו בעלמא ללא כל התייחסות לציטוטים. כן טענת התובע כאילו בתביעה להפרת זכויות קניין רוחני הינו רשאי לבקש מתן חשבונות ורק לאחריו סעדים כספיים ואין לו צורך לשלם אגרה, היא טענה שגויה מיסודה. לטענתם, תביעתו של התובע כוללת (פרט לתביעה למתן חשבונות) סעדים כספיים ברורים, וכן ביחס לסעד למתן חשבונות על מנת שיהיה ניתן לתבוע תביעה כספית יש להעריך את שווי התביעה הכספית ולשלם אגרה בהתאם. כן טענת התובע כאילו אינו יכול להעריך שווי תביעתו אינה רלבנטית נוכח כך כי כלל סעד פיצוי סטטוטורי. כן הדרישה להערכת שווי כספי ולתשלום אגרה אינה טכנית אלא מהותית. מכל מקום זכותו של התובע לבחור בסעד הרצוי בהמשך ההליך אינה גורעת מחובתו לשלם אגרה.

דיון